מקס זליגמן

מקס זליגמן

מקס (מרדכי) זֶליגמן (Max Seligman;‏ 1902, סוונסי, ויילס – 8 בספטמבר 1987, לונדון) היה עורך-דין, ייצג רבים מחברי האצ"ל והלח"י בתקופת המנדט הבריטי.

קורות חייו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסרה מאוד התייחסות לקורותיו לאחר קום המדינה.

זליגמן נולד בשנת 1902 למשפחה ציונית-דתית בסוונסי שבוויילס, גדל בבירה קארדיף ולמד ב"חדר". בשנת 1921 עלה לארץ ישראל ועבד במשרדו של עורך הדין הארי סאקר, שעודד אותו ללמוד משפטים. למד בבית הספר המנדטורי למשפטים ובשנת 1929 קיבל תואר סוליסטר, תואר המאפשר לפעול מחוץ לבית המשפט או להופיע בערכאות נמוכות בלבד.

זליגמן הושפע ישירות מזאב ז'בוטינסקי אשר במחיצתו עבד בחברת הביטוח 'יהודה'. גם לאחר שז'בוטינסקי יצא מן הארץ בשנת 1929 ולא הותר לו לחזור אליה נמשכה מערכת היחסים ביניהם. אמנם זליגמן לא היה חבר התנועה הרוויזיוניסטית, אולם ז'בוטינסקי שהעריך אותו המליץ עליו, והוא היה ציר של התנועה בקונגרס הציוני ה-17 בשנת 1931.

בתחילת דרכו היה זליגמן שותפו של עורך-הדין אשר לויצקי אך כל אחד מהם החזיק משרד משלו – לויצקי בירושלים וזליגמן בתל אביב. רוב הזמן הייתה שותפות זו שותפות השם בלבד ובפועל התנהלו שני המשרדים בנפרד, לכן פירוק השותפות ביניהם בשנת 1939 היה אירוע סמלי בלבד.

זליגמן, שנולד בוויילס וגדל ברוח המסורת הבריטית, המשיך לשמור על רוח זו כל ימיו. הוא הצטרף למעגל החברתי של יהודים בעלי מעמד ממוצא בריטי, ואף הוקם על-ידם מועדון שזליגמן היה נשיאו. באמצעות חוג ידידים זה יצר זליגמן את קשריו עם ראשי שלטון המנדט בארץ.

קרבתו של זליגמן לאנשי צבא, משטרה וממשל בריטים שאף ייצג רבים מהם בבתי המשפט, סייעה לקידום עניינים ציבוריים ופרטיים. באחת מפגישותיו עם מפקח המשטרה הארי גודארד (Harry Goddard) סיפר לו גודארד שקרא מכתב מוצפן שהגיע למייג'ור וולטר גילפין (Walter Gilpin), ובו דיווח שאוניית מעפילים אמורה להוריד את נוסעיה באותו יום סמוך לחוף הרצליה. זליגמן העביר את המידע שנמצא חיוני ביותר לפעילים רוויזיוניסטים. קשרים אלו סייעו בהבאתן של שלוש אוניות מעפילים נוספות אך לבסוף סיבכו את זליגמן עם החוק.

משפטו של זליגמן באשמת סיוע להבאת אוניות מעפילים נפתח ב-26 ביוני 1939. כעדי אופי להגנתו הזמין שני קצינים בריטים. אחד מהם היה מפקד הגזרה הדרומית של משטרת תל אביב, קצין בשם הרינגטון, שהעיד כי אינו זוכר אף מקרה בו ניסה זליגמן לנצל את ידידותו עם קצינים בריטים. האחר היה ארנסט סטפורד שהעיד כי הוא מכיר הייטב את זליגמן עוד משנת 1933 והוא ידידו האישי וביקר פעמים רבות בביתו ולפי מיטב ידיעתו לא ניצל זליגמן אף פעם את המגע שהיה לו עם קציני משטרה כדי להוציא מהם ידיעות כלשהן בצורה בלתי הוגנת, בית המשפט מצא את זליגמן אשם, אך דן אותו לעונש קל באופן יחסי - שישה חודשי מאסר עם 'יחס מיוחד' - חדר לחוד, רשות לקרוביו להביא לו מזון, פטור מעבודות הכלא ורשות לקרוא ספרים. ערעורו ב-7 ביולי 1939 לא שינה את חיובו בדין, אלא רק קיצר את עונשו לארבעה חודשי מאסר. התובע הראשי לא הסתפק בעונש המאסר שקיבל זליגמן אלא הגיש בקשה ללשכת עורכי הדין לשלול את רישיונו של זליגמן כיוון שהורשע בעבֵרות פליליות. לדיון בשלילת רישיונו הוקמה ועדה, ובה הוחלט שזליגמן יושעה מן הלשכה למשך שישה חודשים. זליגמן הגיש ערר על ההשעיה לבית המשפט העליון באפריל 1940, וזה קבע שאין קלון בעבֵרות שביצע, לכן אין להשעותו או לשלול את רישיונו.

פעילותו המשפטית של זליגמן בהגנה על חברי המחתרות פגעו בו שוב בחורף 1944–1945. זליגמן החליט לצאת לחופשה קצרה בבריטניה, ובקשה שהגיש בספטמבר 1944 נענתה בחיוב אף שמלחמת העולם השנייה הייתה בעיצומה. הוא הפליג לבריטניה באוקטובר 1944, ובינואר 1945 הגיש בקשה לחזור לארץ, אך עד מרץ 1945 לא נענה. זליגמן הפעיל את קשריו בקרב בעלי מעמד, ואז התברר לו מקצין שהגיע מהארץ שעם צאתו את הארץ יצאה הוראה האוסרת להתיר את שובו. לבסוף הצליח זליגמן בזכות קשריו לקבל אישור לחזור ארצה, והוא יצא מבריטניה ב-8 במאי 1945, היום שבו הודיעו על ניצחון בעלות הברית על מדינות הציר.

משרדו של זליגמן ייצג את חברי המחתרות, ובעיקר את חברי האצ"ל, בעשרות משפטים ללא שקיבל תמורה כספית לייצוג זה. בין המשפטים הידועים של חברי האצ"ל ניתן למנות את משפט שוני – משפטם של 20 חברי הארגון שנתפסו בתל צור (שוני) בקורס מפקדים, את משפטם של מיכאל אשבל ויוסף שמחון שנידונו למוות אך לבסוף הומתק דינם למאסר עולם, את משפטו של דב גרונר, את משפט 'ליל ההלקאות' בו נשפטו ארבעה מחברי הארגון שהיו בדרכם להלקות קצינים בריטים ושלושה מהם נידונו למוות, ואת משפט פורצי כלא עכו שנידונו למוות.

עורך דין מקס קריצמן שעבד במשרדו היה שותפו לייצוג חברי האצ"ל, ובין עורכי הדין שעבדו במשרדו ניתן למנות גם את ד"ר רודולף גוטשלק, את ד"ר ולטר לנגה, את אלפרד ויתקון לימים שופט בבית המשפט העליון ואת יואל זוסמן, לימים הנשיא הרביעי של בית המשפט העליון. עורך הדין אלי זוהר, שהתמחה במשרדו של זליגמן, עמד בראש המשרד שנים רבות, שנשא את השם "עורכי-דין מ. זליגמן ושות'". המשרד התאחד בהמשך עם משרדי עורכי דין נוספים.

בשנת 1962 הורשע בהעלמת הכנסות.

מקס זליגמן נישא בשנת 1925 למילדרד (מלכה) קרט (Kert) שעבדה כמזכירה במשרדו של גרשון אגרון בפלסטיין פוסט, ונולדו להם שתי בנות – אורה ושילה.

זליגמן היה בעל תואר מפקד של מסדר האימפריה הבריטית (CBE).

היה אח במסדר הבונים החופשיים בתל אביב בלשכת 'שרון' וב-1960 מונה לתפקיד הבכיר ביותר בבונים החופשיים בישראל - נשיא הלשכה הגדולה לישראל.

בשנת תשל"ט-1979 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

נפטר בלונדון בסתיו 1987, בגיל 85. נקבר בלונדון.

על שמו נקרא רחוב בתל אביב.

לקריאה נוספת

• יצחק גוריון, פרקליטיהם של לוחמי חרות, תל אביב: מכון ז'בוטינסקי, תשל"ג.
• שמעון-ארז בלום, עריכת דין למען מטרה לאומית בימי המרד: השתלבותם של מקס זליגמן ומקס קריצמן במאבק האצ"ל בבריטים בשנים 1945–1947 בארץ-ישראל המנדטורית, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב 2005.
• ארכיון עו"ד זליגמן, שחרור יקיר הר-זהב ממעצר - התכתבות ב-1947, סימול התיק : ח 13 - 2/ 15, ארכיון מכון ז'בוטינסקי.

• .Giveon Cornfield, Zion liberated – The life and times of Max Seligman, C.B.E., defender of Jewish underground fighters in the British military courts: Jewish nation-building under the British mandate in Palestine, Malibu, California: J. Simon, 1990.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "מרדכי (מקס) זליגמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 518
• מקס זליגמן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• עו"ד מקס זליגמן, פרקליטם של עצורי המחתרות, נפטר בלונדון, מעריב, 10 בספטמבר 1987
• דב גולדשטין, מקס זליגמן – פרקליט המחתרת בזירת הקרב של בית הדין הבריטי, מעריב, 11 בספטמבר 1987
• מ. זליגמן ושות', משרד עורכי דין ונוטריונים, באתר חדשות מחלקה ראשונה